לזכרו של בני החייל מאור כהן קדוש
רשומה קשה וכואבת בלב ,געגועים עזים לבני הקטן מאור שנקטף בטרם עת ,
מאז התאונה דבר לא השתנה בכביש 232 בדרום הארץ כביש שבו נוסעות
המון משאיות ,חיילים לרוב שכן לצידי הדרך ישנו בסיס גדול שבו שירת בני ,
וכן תושבי קיבוצי האזור ,אילו רק היו מרחיבים את הכביש ,עושים מסלול למשאיות ,
ומסלול לרכב פרטי תמרורים ,ועונשים כבדים יותר הרבה תאונות היות נמנעות
וחיי אדם היו נצלים .מאור ישב ליד הנהג אל תגידו לי זה לא יקרה
הפוסט נכתב לפני שלוש שנים ורלוונטי גם להיום
איבדתי את בני החייל בתאונת דרכים טרגית ומיותרת כשעשה את דרכו
לבסיס בו שרת לפני 3 שנים, אתמול נערך ערב "המלחמה בתאונות הדרכים"
בבסיס בו שרת מאור. ואני ומשפחתי הוזמנו לקחת חלק ולשאת דברים ,החשש
היה גדול אבל הרצון להשמיע את סיפורו של מאור גבר על החשש והמתח הרב
,בעלי החליט שהוא יישא דברים בערב המכובד,מרגע שעלה בעלי לבמה שררה
דממה ,אולם מלא מפה לפה ודממה מוחלטת,כולם ישבו והקשיבו לדברים ,קצינים
בכירים,וחיילים טריים שרק יתגייסו,תמונתו של מאור הוצגה מאחורי הבמה על
מסך גדול,והלב החסיר פעימה ,כאב חד בחזה, הקושי היה גדול ,אבל הרצון
לספר על מאור ועל התאונה המיותרת ,איך בשניות חלומות מתנפצים
,ולמשפחה שלמה החיים משתנים. בקשנו להחדיר ולו במעט את הערך העליון של
החיים ואיך בשניות הם עלולים להסתיים .מצרפת כמה משפטים מהדברים
שהקריא בעלי.
מאור תכנן לחתום קבע ולהמשיך עוד במסגרת הצבאית .וכמובן לטייל לאחר הצבא ,אמנם חלומות לחוד ומציאות אכזרית לחוד.
כמדי יום ראשון גם באותו יום ראשון עשה מאור את דרכו לבסיס . מאור וחברו הטוב מהבסיס פגשו את קארין בצומת סעד ומשם הגיע נגד מהבסיס לאסוף אותם עם רכבו הפרטי.
אני זוכר שבכל פעם שהסעתי את מאור לבסיס הוא הזהיר אותי מכביש 232 , אבא הכביש הזה מסוכן יש רק נתיב לכל כיוון סע לאט.
בין צומת סעד לבסיס רעים סטה לפתע הרכב עקב כשל טכני בגלגל לנתיב הנגדי, ובזמן הניסיון לחזור לנתיב הסתחרר הרכב ,רכב שהגיע מהנתיב הנגדי התנגש בעוצמה רבה בצידו הימני של הרכב .מאור שישב ליד הנהג נהרג במקום ואיתו נהרגה חברתו הטובה החיילת קארין שיטרית.
חיים צעירים נגדעו ברגע אחד ,חלומות התנפצו בשנייה ,אין עתיד ואין המשכיות, לא קריירה צבאית ,לא הטיול הגדול שמאור כל כך חלם עליו לאחר השרות ותכנן עם חברו הטוב ,לא עוד.
לא נעמוד בפניכם ונאמר שמאור מת מוות מיותר שכן כל מוות הוא מיותר. אך את רבות מתאונות הדרכים ניתן היה למנוע.
אנו עומדים בפניכם כמי שאיבדו את היקר להם מכל ומפצירים בכם סעו כחוק. לא, סעו יותר זהיר מהחוק קחו אחריות על חייכם ועל חיי מי שנוסע אתכם ברכב, וחשבו על המשפחה שמחכה לכם בבית .
צייתו לחוקי התנועה ,סעו בזהירות ובחוכמה, שימרו מרחק, צאו קצת יותר מוקדם לנסיעה כדי שלא תמהרו, על תתעסקו בנהיגה בדברים אחרים אלה רק בכביש. תשנו מספיק וכמובן אל תשתו."
הרכב לאחר התאונה…..
הלב מתפוצץ מכאב ממש 🙁
מצמרר ועצוב וכואב וקשה מנשוא !<br>קשה מדי מלהכיל את האובדן הנורא,<br>ולמרות הקושי עליתם ונשאתם את דבריכם החשובים !!<br>מי יתן וה' יתן לכם את הכוח להמשיך קדימה !<br>מחבקת חזק אתי יקרה,<br>רותי
רותי תודה יקרה
למרות הקושי היה חשוב לנו להעביר את המסר מקווה מאוד שהצלחנו ולא במעט ,<br>סופ''ש נעים ושקט ,<br>אתי
לגמרי מתפוצץ, צודקת רותי
דברים חשובים מאוד אמר בעלך, הלוואי ויקשיבו הצעירים, הלוואי.<br><br>מגי
מגי יקרה,תודה
אכן על אך הקושי היינו חייבים לדבר אולי להציל נפש אחת ,<br>שבת שלום יקרה
נושא חשוב ביותר אתי היקרה
הבן הקטן שלי לומד כרגע נהיגה, והיה אצלנו נציג של אור ירוק.<br>הם ואתם עושים עבודת קודש.<br>יישר כוח.<br>שולחת לך חיבוק ענק.
ההר ,תודה רבה
ראשית שיהיה לבן המון בהצלחה שיסע רק בדרכים טובות ובטוחות ,<br>ובקשה קטנה תני לבן לקרוא את הרשומה .<br>תודה סופ''ש נעים ושקט
עצוב!
גם אני איבדתי את אחיין שלי בתאונת דרכים ובעקבות זה שיניתי כיוון בחיים ובחרתי לעסוק בעולם הבטיחות (עבודתי הקבועה). כל הכבוד על הפוסט, שלא תדעו עוד צער!
עידו תודה רבה
משתתפת בצערך העמוק ויודעת מהי הרגשתך ,מקווה שאנו עוזרים ולו במעט .<br>סופ''ש שקט
עצוב מאוד
זוכר את המקרה<br>סיקרתי אלפי תאונות ואני לא רואה את הסוף<br>יהי זכרו ברוך<br>ת.נ.צ.ב.ה
שמאול ,תודה רבה
אמן ונראה את הסוף .<br>סופ''ש שקט
מצמרר! איך חיים משתנים ברגע. כך קרה
גם אצלנו מסיבות אחרות…..מבינה לליבך.
גלשי ,תודה
מי שלא נמצא שם לא מסוגל להבין ,<br>שיהיו רק בשורות טובות .
חברה, מצמרר וכואב, כל הזמן צריך
להחדיר את זה לנהגים, לנהוג בזהירות. חיבוק
תודה בתיה יקרה
אתי יקרה
כל פעם נצבט הלב מחדש.חיבוק ענק ממני<br>בני השתחרר וקנה אופנוע .אני לא ישנה בלילות כמה ביקשתי ממנו שלא יקנה.אין כלום לא עוזר. הבעיה שכמה שנהיה זהירים לעולם לא נדע מהיכן יצוץ המטורף הבא.<br>שבוע טוב <br>בשורות טובות
טובה יקרה
הסירי דאגה מליבך ,תני לו לנהוג באופנוע ושדרי לו שאת סומכת עליו ,דאגה לא תועיל .כמו שכתבת כמה שנהיה זהירים לא נדע מאין יצוץ המטורף .מאור שלי היה נהג זהיר מאוד ,ובזמן התאונה מאור ישב ליד חברו שנהג ברכבו האישי ,אין לדעת מה צפוי לצערינו .<br>שבוע טוב ובשורות טובות.
עכשיו הבנתי עוד יותר
את מה שכתבת בתגובה ל"מפגש אחים". <br>הלב מתפלץ בכאב אדיר.<br>לא נותר לי אלה לשלוח אליכם חיזוק ועידוד. <br> ♥♥
אלה=אלא
אנימן תודה רבה
שולחת חיבוק בחזרה .<br>
כואבבבבבב עד דמעות
פעם ראשונה שאני רואה את הרשומות האלה. לא תיארתי לי שמאחורי בלוג הבישול המדהים הזה עומדת אישה כואבת ודואבת את אובדן בנה היקר מכל. אין לי מה לומר לך יותר מידי כי מילים לא יכולות לנחם ולהרגיע את הלב הכואב. בכל זאת אני משתתפת בצערך מעמקי ליבי ונשמתי ומאחלת לך שלא תדעי יותר צער לעולם!!
יהודית תודה
תודה שקראת את הרשומות ,תודה על המילים החמות ,<br>אתי
המלחמה למניעת תאונות
שולחת לכם חבוקים שהצלחתם לאסוף כח ולספר <br> לחיילים אודות האסון בו מאורז"ל קיפח את חייו.<br>אני מתפללת שכל מי ששמע אותכם יזכור את דבריכם<br> בשעה שיתישב ליד ההגה.<br>
יהי זכרו ברוך
עצוב נורא ♥
בוכה כאן
כאב כזה, פשוט נורא!<br>משתתפת בצערכם…
כאב גדול יהי זכרו ברוך
🙁 שולח לכם חיבוק . מאד ריגש אותי הפוסט
אני רק יכול לאמר שכולנו חסרי אונים לנוכח הבעיות האלה בכבישים ורק נשאר להמשיך ולבקש מהמשרדים הרלוונטיים שיעשו משהו.
מאחל לכם להיות חזקים. אין ברירה.
תודה
ממש חסרי אונים מלחמה
כואב, עכשוי ואמיתי !
אתי ,המון זמן לא כתבתי או הגבתי פה בתפוז …אבל לא יכולתי להתעלם עכשיו.
כלכך כואב לקרוא כל פעם מחדש את כאבך הכלכך עמוק וקשה.
הלוואי רק טוב מעכשיו!
kליקוש
תודה רבה על המילים החמות ,
תודה שקראת כמה שזה עניין חשוב אנשים לא מודעים
יום טוב