מיום החטיפה עקבתי בדריכות אחר השידורים והדיווחים על המתרחש ,בהתחלה היתה לי הרגשה שהנה זה עניין של שעות
והם ימצאו ויחזרו לביתם בריאים ושלמים ,ככל שעברו השעות ,הימים התחושות הפכן לכבדות יותר ,אבל התקווה
והאופטימיות נשארו בליבי ,אני סומכת על צה"ל במאה אחוז אני רואה איך החיילים עובדים קשה ,הופכים אבן
אבן ,מערה ,וכל שיח למצוא את הנערים ,המחשבות מהדהדות בראש ,יהיה בסדר הם ישובו לביתם ,הרי אי אפשר
אחרת ,לא רציתי לחשוב אחרת ,לא הייתה בליבי ובראשי מחשבה אחרת רק שישובו בשלום בריאים ושלמים
לביתם ,להוריהם ,לאחיהם ,לאחיותיהן,למיטה ,למקום הטבעי המוכר והנוח שלהם ,הרי כך צריך להיות .
ואז הגיע הרגע הנורא מכל ,רגע הבשורה הקשה ,וכן את הרגע הזה אני לצערי מכירה טוב ,על בשרי ,אותו הרגע שהשמיים
קדרו ,החיים עצרו מלכת ,רגע אחד שישנה עוד שלוש משפחות לעולם ,משהו בלב מת באותו הרגע ,חלק בגוף נתלש באותו
רגע הנורא ,רגע ההודעה ,שלוש נערים ,שלוש משפחות,מדינה אחת כאב גדול ,עצב ענק .
שלושה נערים ….ילדים
אין מילים לתאר את הכאב ,
נערים תמימים במדינה שלהם
נרצחו בדם קר
והם כבר לא ,…
לא יחבקו ,
לא יצחקו ,
לא יראו ,
לא יגדלו ,
לא יתגייסו ,
לא יצאו לטיול של אחרי ,
לא ישבו לשולחן השבת ,
לא יקימו בית בישראל,
והמשפחות ,להם השמש לא תאיר יום יום ,
עצוב והכאב גדול…
יהי זכרם ברוך וצרור בליבנו לעד …
יהי זכרם ברוך.
אתי יקרה, כתבת כל כך מרגש,
רק מי שאיבד ילד יכול להבין את הרגע במלואו. ילד צריך ללכת אחר מיטת אביו או אמו ולא אב ואם אחר מיטת ילדם. תנוחמי מן השמים כמו כולנו. חיבוק !
כל כך קשה לעכל! ועצוב..עצוב כל כך
יהי זכרם ברוך!
ימים לא קלים עברת- עברנו …
התקווה בלב הייתה גם אם הידיעה שהם לא בחיים התחלחלה לתודעתי כבר ביום השלישי.
המשך
והתסכול והכאב ..<br>שולחת לך חיבוק חיזוק והפעם גם אני זקוקה לו מאד
יהי זכרם ברוך!
18 יום נאחזנו בתקווה ולמרבה הצער הגיע הסוף הטרגי<br>כאב של עם שלם
אתי היקרה
אתי היקרה פעם כתבת שבנך נשאר בגילו במותו וכ"כ קשה לקבל את זה ולצערנו את חווית מות בן ולכן את יכולה לכתוב מה באמת מרגישים ההורים,המשפחות,רק מקווה שיהיה להם כח להמשיך הלאה למען הילדים שצריכים אותם.חיבוק חזק לך ולהם.<br>
סיפור נורא
על רוע אנושי, אכזריות ולהט דתי מטורף, שדוחף לכאלה מעשים, ודוחם אומה ערבית שלמה לחושך.<br>עצוב וכואב נורא.<br>יהי זכרם ברוך!