יום הזיכרון החמישי בלעדייך ,אני תופסת את הראש ולא מצליחה לעכל ארבע שנים וארבעה חודשים בלעדייך ,בלי לראות אותך
לשמוע אותך ,את הצחוק ,את המבט המקסים ,החיוך המבויש ,איך שורדים ,איך ממשיכים .
השנה כמו בכל שנה נלך כל המשפחה לטקס באנדרטה שבשכונה ,באנדרטה זאת עמדת אתה מאור שלי ,במדי צופים מגוהצים
ובוהקים ,עמדת דום ליד הדגל ,הרכנת את ראשך לזכר חללי צה"ל ,כל שנה היית מתכונן לטקס המיוחד החשוב כל כך ,לא
פספסת אף פעם ,כמה כבוד וגאווה חשת עת עמדת שם ,ראשך מורכן ,אני מתארת לעצמי מה חשבת ,מה עבר לך בראש
באותן דקות ארוכות .פעם אחת שיתפת אותי בחששות שלך ,כשחזרנו מהטקס ואחיך לא היה ,הוא שרת אז בצבא בתפקיד
לוחם ונמצא במקום מאוד מסוכן ,הימים ימי האינתיפדה השנייה ,והארץ רעשה מחבלים התפצצו והרגו המון אדם ,ואז באותו
ערב כשחזרנו הביתה התחלת לבכות ,בכי מר ,ואני לא הבנתי מה קרה ,חיבקתי ושאלתי ,מאורי מה קרה ?חשבתי שאולי
נפגעת מאחד מחברייך ,ואתה רק מיררת בבכי ולא הצלחת להוציא מילה מהפה ,ואז שאלתי אותך מאורי זה בגלל אחיך?
ואתה הרמת זוג עיניים גדולות מפוחדות וענית לי ,כן אמא אני דואג לאחי אני פוחד שיקרה לו משהו ,ולי לא היה מה להגיד
רק לחבק אותך חזק אל ליבי להתפלל ולקוות ביחד שבני הגדול ישוב הביתה בשלום ,ולבכות יחד איתך.באותו היום משהו
קרה לך ילד שלי ,פתאום הבנת את גודל הסכנה שבה נמצא אחיך הגדול וחששת ,דאגת ,בכית כמו שבחיים לא ראיתי אותך
בוכה .
והיום מאורי שלי ,היום ערב יום הזיכרון שוב נלך לאנדרטה שוב נמשש את שמך שחקוק על האבן ,נצטופף עם הורים
ומשפחות שכולות כמונו ,ונבכה מאורי ,נבכה על מר גורלך ,נבכה שאתה לא איתנו ,נבכה שלא תגדל יותר, שלא תהיה
סטודנט ,לא תחוש אהבה וחברות ,ולא תהייה מאורי שלנו ,לא תהייה .בן עשרים לנצח תשאר.ואחיך שכל כך דאגת לו יעמוד
בערב הזה על הבמה ,ליד שמך החקוק באבן הקרה,ליד התורן הגדול עם הדגל ,וישא דברים בשם המשפחות השכולות ,ואני
אחשוב עלייך ילד שלי,על אחייך ,מה עובר בראשו באותו הרגע הקשה מנשוא.
אנחנו יודעים מאורי שאתה איתנו מלווה מאיר את דרכינו ומדריך ,אנחנו חשים אותך בכל רגע בחיים ,
כשניקתי את תמונתך שמונחת על המזנון ,הביטו בי זוג עינים חומות,גדולות ,טובות והדמעות והמילים לא אחרו לבוא .
לתוך מבטך רוצה לצלול
להרגיש את החום לחוש את התום
מבט מרגש עיניים מדברות
כמה טוב עיניים משדרות
לתוך המבט רוצה לחדור
במעמקי הנשמה רוצה לחפור
מה הסתתר בתוך העיניים
שנייה לפני שנעצמו השתיים
מבט אוהב משדר חמלה
לתוך העיניים צוללת איתך
הלם ,דאגה ופחד נורא
לו רק הייתי שם איתך
לתוך מבטך רוצה לחדור
לצעוק זעקה אל גדול, שמור
שמור על ילדי ,שמור על התום
מדוע המבט כבה כך פתאום ,
לתוך עיניים כבויות רוצה לצלול
להחדיר בם אור ומבט טהור .
להשיב חיוך לילדי הקטון.
כ"כ עצוב!! עברה בי צמרמורת בכל הזמן
שקראתי מה שכתבת! <br>אתי היקרה וכל אדם אחר שלעולם לא תדעו עוד צער!<br>משתתפת בצערך ובצער שאר המשפחות השכולות.<br>היו חזקים ולא משנה מה תמיד מלוכדים<br>חיבוק,<br>מיכל
מיכל .
תודה על המילים החמות ,<br>אתי
רשומה מקרבת
עצוב מאוד.
חזרתי וקראתי שוב
ודמעתי אתך אמא יקרה.
ריקי ,תודה
♥
♥
אתי יקרה, הדמעות זולגות וליבי בוכה
איתכם. אין מילים בפי אך ישנו חיבוק המנסה לנחם .<br>אוהבת.
אור יקרה ,
תודה על החיבוק ,<br>♥
מחבקת, מבינה לליבך. אנחנו במצב דומה
גלשי ,♥
חיבוק
יום עצוב, חלל שלא מתמלא, מחבקת
חיבוק אמיץ, ודומעת איתך. יהי זכרו ברוך.
תודה ♥
כל כך עצוב וכואב
מחבקת אותך <br>יהי זכרו ברוך
תודה
על החיבוק ,<br>♥
עצוב
משתתפת בצערך לא הפסקתי לבכות ימים עצובים מאוד..
♥
תודה על ההזדהות ,<br>אתי
עצוב מאוד – אין מילים
♥
עצוב…
מילאת את עיניי בדמעות…
♥
מאור גדול מאור קטן
אתי ובני יקרים!<br>כמה מרגשת הכתיבה שלך אתי, כמה רגישות בילד הזה – מאור, שימשיך להאיר לכם בכל!<br>דמעות,,, והשתתפות בכאבכם.<br>שולחת חיבוק ענקי!<br>רינה
רינה ♥
תודה על המילים החומות והחיבוק ,<br>אתי
יהי זכרם של כל חללי
מדינת ישראל ברוך.<br>העיניים לא מפסיקות לדמוע.<br>חיבוק ענק אתי
טובה יקרה
תודה על החיבוק המנחם ,<br>אתי
כ"כ עצוב,כאב שאי אפשר להכיל, מחבקת
יהי זכרו ברוך.
תודה ,
מה אפשר להגיד.
אילו מילים ינחמו אם?<br>אין מילים כאלה. מהמקום המוגבל שלי, איתך בכאבך.
עלה ,תודה
אין נחמה ,חיבוק ,<br>אתי ♥
יהי זכרו ברוך.
♥
וואו מחבק
איזה בחור יפה תואר, אור זורח מהפנים שלו<br>זכית לקבל נסיך למשך 20 שנה<br>עכשיו הוא אצל אלוהים עם עוד נסיכים ונסיכות שעזבו מוקדם <br>מוקדם מידי<br>מחבק
תודה
על המילים והחיבוק ,<br>אתי
נחנק איתך בדמעות
עצוב כ"כ, אתי. באמת נורא!<br>מחבק וכואב איתך תמיד, ובמיוחד ביום הזה<br>{}
עופר ,
תודה על החיבוק החם ,<br>אתי ♥
אין מילים.רק חיבוק גדול
וחזק והרבה ניחומים.
בנני יקרה
תודה על החיבוק ,<br>אתי ♥
משתתפת בצערך
תנוחמיי הכנים ושלא תדעו עוד צער. מקווה שהזמן יצליח להגליד מעט את הפצעים.
לין ,תודה
מחבקת, אין ממש נחמה, איך אפשר
לנחם הורה ששכל את היקר מכל?<br><br>מגי
מגי יקרה
תודה על התמיכה ,<br>אתי ♥