מאורי מאור שלי מאור עיני ,ארבע שנים בלעדייך ,ארבע שנים מהיום הנורא שקבלתי את ההודעה הנוראה שאתה לא
איתנו ,מאורי ,מהיום הזה חיי אינם חיים ,אתה איתי במחשבות כל הזמן ,מלווה אותי ,לפני ארבע שנים חשבתי שיש לי בעיות
בחיים ,אתה יודע חיים שלי, בעיות רגילות שיש לכולם ,ואז הגיע הרגע המקולל הדפיקה החרישית בדלת ,חרישית כל כך,
ואחריה צרחות וזעקות אימה ,פחד רעד בכל הגוף,והמון קצינים ,והבית מתמלא באנשים ,מי אלו האנשים ,מה קורה
פה ,לוויה ,בית קברות,ארון עטוף בדגל ישראל ,מה זה מי זה שם בארון שוכב ,לא לא זה לא יתכן ,אנשים המון אדם צעקות
בכי ,נשימות כבדות ,צבעים דהויים ,וכאב כאב גדול בחזה ,כול כך הרבה אנשים המון אדם ומאורי איפה מאורי ,הספדים, מה
הם אומרים ,מה עובר עליהם ?למה הם מזכירים את השם שלך כול כך הרבה פעמים ?סוכה גדולה ,בליל של
מילים ,שקט ,דממה ,אימה ,חרדה, מה אומר איזה משמעות יש למילים כרגע ?איזה משמעות יש למה שאומרים לי כרגע ,אני
לא שומעת לא מבינה כלום ,הראש מתפוצץ ,מילוני מחשבות עוברות בראש ,פחד גדול ,יהיה בסדר ,לאט לאט הזמן
מרפא ,הוא ילווה אתכם תמיד ,מילים חסרי משמעות ,לא מובנים ,דמעות יורדות ללא הפסקה ,עניים קרועות לרווחה ,אוזניים
מנסות לשמוע מה אומרים האנשים ,לאט לאט תלמדי לחיות עם הכאב ,הזמן מרפא ,תלמידי לחיות עם חסרונו ,לעולם לא
מאורי שלי לעולם לא אוכל להבין איך זה לחיות בלעדייך ,איך אפשר לחיות עם ילד שאיננו?מסתכלת בתמונות השותקות
שלך ,בעיניים המדברות מלאות אור ושמחה ,היכן אתה בני ,מדוע אתה שותק ,השמיע קול ילד אהוב שלי האור שלי שמאיר
לעד ,מהי אהבה למדת אותנו ,כמה רוך וצניעות וענווה ושמחה ,ואיך אפשר להמשיך לחיות בלעדייך כרגיל ,הזמן אינו
מרפא ,קשה לדבר עלייך מאור בלשון עבר ,קשה להגיד הוא היה ,אתה הרי כול כך נוכח מאורי שלי ,נכון אתה מלווה אותנו
בכל רגע ,אתה תמיד איתנו אבל לא ככה רציתי לא ככה פיללתי ,בזכותך מאורי שלי הכרתי המון אנשים מיוחדים שליוו אותך
בחייך , ואני גאה על מה שהשארת כאן ,על המורשת ,שממשיכה בזכותך מורשת אותה אנו מעבירים לאחיינים החדשים
שנולדו למשפחה ,בשמחה בגאווה גדולה בנועם באצילות ועם המון אור כי כזה היית אתה בחייך וכזה אתה במותך ,אורך
הגדול מלווה את חיינו ,דרכך תמיד לנגד עינינו לעולמי עולמים ילד אהוב .
אימא אוהבת כואבת ומגעגעת לעולם .
המאור שיאיר ומאיר לעד ,אורך לעולם לא ידעך .
עצוב..
אין לי מה לכתוב חוץ מזה שאני משתתפת בצערך ואפילו שאנחנו לא מכירות שולחת לך חיבוק גדול
תודה ♥
עצוב ומצמרר, פשוט כאב לב.
מחבקת אותך אתי יקרה .
♥ מחבקת בחזרה .
כל כך מבינה לליבך
עצוב מאוד מאוד. אני גדלתי במשפחה שכולה . אחי נפל בצבא בגיל 20 בהיותי בת 12 וגדלתי יחד עם אחיותי בצל השכול.ולמרות שעברו שנים רבות מאז 34.5<br>שנים ועד היום הכאב חד כתער. ולראות את אימי זה כאב עצום אומנם למדים לחיות בצל הכאב אך לא יותר מכך. חור בלב תמיד ישאר בלב המשפחה וקל וחומר להורים שאיבדו את יקירם. אך יחד עם זאת אין ברירה וחיבים ללמוד לחיות בצל הכאבולנסות לחיות ולא לשקוע.כי השקיעה היא מהירה מאוד כמו מדרון תלול. מאחלת לך הרבה הרבה כוח וסבלנות.<br>
גילי ,
אן הכאב חד כתער ,אכן לומדים לחיות ויש בעד מי לחיות ,<br>תודה ושנדע ימים טובים .<br>אתי
אויי כמה עצוב
כאב איום ונורא שאינו בדרך הטבע<br>כי הורים שקוברים את ילדם זה לא בדרך הטבע<br>אני אחות שכולה ואני יודעת מה את עוברת<br>ואם זה לא היה מספיק אז התאלמנתי לפני שנתיים<br>מחבקת אותך<br>אורלי
אנג'ל ,♥
תודה על החיבוק ועל המילים החמות ,<br>שולחת חיבוק עוטף ,<br>אתי
שולחת לך
הרבה חיבוקים וכוח כדי להמשיך הלאה
תודה ♥
אתי יקרה
אין מילים , צמרמורת . <br>הרגשתי ממש את כול השלבים הנוראיים שחווית, היטבת לתאר את תחושותייך .<br>שולחת לך הרבה כוחות . תהיי חזקה . זה אולי נשמע כקלישאה <br>למענך , למען בן זוגך , ילדייך ונכדייך המלווים אותך באור גדול ולזכרו של מאור <br>יהי זכרו ברוך , אמן .
דורית יקרה ♥
תודה מרגישה את החיבוק שלך עד לכאן ,<br>תודה מחבקת בחזרה ,<br>♥
ושוב כואב איתך
ושולח חיבוקים, שאולי לא ממש מנחמים, אבל קצת עוזרים.<br>{}
משתתפת בצערכם הכבד
שלא תדעו צער עוד קשה וכואב לקרוא…
שושי ,תודה
חיבוק♥
עופר יקר ,תודה
תודה על החיזוקים והחיבוקים ,<br>♥
יכולה רק לשלוח חיבוק וירטואלי:(
הלב כואב לקרוא אותך. גם במשפחתו של בעלי עברנו את זה רק לפני 3 חודשים .כשאחיינו נפל בחברון.<br>מה אני יכולה לאחל לך.. שאלוהים יתן לך כוח
איילית ♥
אין מילים והלב נשבר נוכח אובדן כזה גדול ,<br>תודה על החיבוק שולחת לך חיבוק וחיזוקים בחזרה ,<br>שנדע רק ימים טובים יותר ,<br>♥
אתי יקרה ,אמא ישראלית .
קשה לי כל פעם לקרוא על בנך היקר וכאבך הנורא , <br>בעיקר בגלל שאני ממש רוצה לעודד ואין אייך….<br>הלואי שיהיה לך ולשאר משפחתך ואוהבי בנך. את הכוח להמשיך הלאה ,וליצור ולחייך,<br>ולזכור, אבל שוב להמשיך ,כי זה מה שהוא היה רוצה ,אני משוכנע .<br>חיבוק.
kליקוש ,תודה
תודה על המילים החמות ,תודה על החיזוקים ,<br>אתי
אתי, מחבקת חזק חזק חזק !
רותי ,תודה ♥
אתי
חיבוק ענקקקקקק.
טובה ,תודה ♥
אתי יקרה
אני לא מכירה אותך ורק נכנסתי לקחת מתכון (שינוסה היום) והדמעות זולגות וכמה אוי כמה עצוב. רק עכשיו שאני אמא בעצמי אני יכולה לתאר את שעברת ועדיין עוברת בלי מאור. מי ייתן שלא תדעי עוד צער בחייך. שולחת לך חיבוקים וחיזוקים אינסופיים. מירי
מירי ,תודה
סליחה על התשובה המאוחרת ,תודה רבה על החיבוק והמילים החמות ,אשמח לראות אותך בבלוג ,<br>אתי
כואב לקרוא
המשכתי וקראתי כל ספור וספור. את נשמתך כתבת. תוציאי ספר לזכרו..ספר עם ספור חייו ..ילדותו..הכדורגל..הצבא..המאכלים שהכנת לו..למשפחה..ערבבי את העצב הזה והשכול בהרבה שמחה וחיים..ליבי אתך. רחל
רחל
את מחממת את ליבי תודה ,הוצאנו כבר ספר לזכרו של מאורי שלנו ,החלום שלי להוציא עוד ספר בשילוב מתכונים וסיפורים לאט לאט ,ההנצחה לוקחת שנים ,תמיד יש מה להוסיף .שבוע טוב ,<br>אתי ♥