חברים יקרים של מאור שמלווים אותנו במשך כל ימות השנה ,מספרים ,כותבים ומשתפים אותנו ברגשות ובחוויות המשותפות עם

מאור ובלעדיו לאחר נפילתו ,אני מקדישה את הרשומה לדברים לזכרו שחלק מהחברים היקרים כתבו לנו על מאור

.

"אומרים שאתה מלאך שהגיע לעולם כדי לבצע תיקון.

 אני מכיר אותך ואני יודע שאתה מלאך ואתה מבורך בכל התכונות של אלוהים ובכל הברכות.

 אתה מיוחד, ויעיד על כך כל אחד שהכיר אותך.

 לא היה לי הרבה מזל עם פרסים בחיים,

 אבל הזכייה הכי טובה שלי, היא הזכות להכיר אותך ולהיות חבר שלך.

בשבוע שהגעתי לחטיבה אחרי נפילת הפצמ"ר, כשאתה הייתה בנופש, רק שמעתי על החייל "מאור התותח", מאור בעל המוטיבציה הגדולה ללמוד, להבין, להצליח.

 מאור שגר בראשון כמוני, מאור שכולם מתלהבים ממנו.

 גם אני רציתי להכיר את אותו מאור, וכשהכרתי גם אני הפכתי לעוד אחד מהמתלהבים שלך.

(אלעד ,חברו הטוב של מאור מהצבא)

 אני ילד קטן ותמים כנראה.

אחרת אני לא יכול להסביר למה כשאני יושב אצלך בבית אני עדיין מחכה שתיכנס בדלת.

וכשאני יושב אצל העברונים אני עדיין מחכה שיונתן יכנס, אפילו שכנראה לא ראיתי אותו חי מעולם.

אני מדמיין את ההלם הראשוני של לראות אותך בדלת. את ההתאוששות המהירה החיבוק וזעקות השמחה תוך כדי.

ולפעמים זה כל-כך מוחשי שאני עוד שנייה צועק, ממש מול כולם. (לך תסביר )עכשיו לאנשים למה צעקת באמצע החיים, אם באמת הייתי צועק.

הרבה זמן לא רשמתי ואני מעדיף לכתוב לאו דווקא בימים סימבוליים כמו האזכרה ויום הזיכרון. אבל רק רציתי שתדע שנראה לי שהשנה היה ליום הזיכרון בכל הארץ קהל ממש גדול. אולי זה בגלל שהשכבה שלי התבגרה, אולי זה ככה כל שנה ואני לא שם לב, אבל בכל מקרה אני חושב שאנשים באיזשהו מקום מבקשים להיות חלק קטן מהשכול, מבקשים להגיד `אני מכיר מישהו שנפל`. עצוב להגיד, אבל זה אחד הדברים היחידים שנותרו לי להיות גאה בהם בכך שאני חי כאן.

 אוהב אותך, תמיד איתך, אפילו ב`שמחה` שביום העצמאות.

חג שמח, יאיו

 (חברו הטוב של מאור)

 

לי זה לא יקרה

אני לא אדע איך זה לאבד חבר

אני לא אקום ליום הארוך בעולם ואתקשר למנוי שכבר לא יהיה זמין

אני לא אראה איך מניחים אבן על חבר שלי ואשתוק

אני לא אראה שם אהוב חרוט כ"כ עמוק

אני לא אמלא דף במיליון זיכרונות

אני לא האחז כל כך חזק בחוויות הכי קטנות

לי זה לא יקרה

אורטל(חברה של מאור)

 

השיר שלך התנגן בטלויזיה בדיוק כשכתבתי לזכרך. " מלאכי ציפורים מעלייך מלווים את צעדך .. מרחוק נדלק אור אל תסטה …כדי שתוכל לחזור ." ממש בא להתקשר רק לרגע ולספר לך שאני לומדת עכשיו, שלא נשארתי בקבע בסוף בעקר בגלל שאתה לא.

 אני רק רוצה שתגיד לי.. "יהיה בסדר אל תדאגי את תעברי את זה .. אל תילחצי" כמו לפני המבחנים שהיו בפלוגה . שהיית יושב ומסתכל מהצד שלא עושים לי משהו שלא בסדר .אני מתגעגעת לתחושת ביטחון הזאת שהיית משרה בי תמיד  . החיים שלי המשיכו בלעדיכם . בלי מאור וקארין שהיתם כמעט כול החיים שלי כשהגעתי לפלחיק עד התאונה הארורה הזאת . אני כול כך מתגעגעת כי אני מדברת עם כולם ואנחנו נפגשים לפעמים ואתם כול כך חסרים . מאור אני אבוא לבקר אותך בקרוב שנציין שנתיים ליום הזה . אני זוכרת אותו בפרטים .הוא חרוט לי , הכאב , בכול הגוף.

קארין שלי אבוא לבקר אותך בקרוב כשכול המבחנים האלה הסתיימו, אני מבטיחה . אני מתגעגעת

אור(חיילת של מאור)

 

,מאור תודה על דרכך השקטה לחבר אותנו יחד!אז ליום הולדתך החלטתי בפשטות שלך להמשיך את דרכך

הדר(חברה של מאור)

 

גדל העץ במשך השנים, טיפס טיפס נגע בעננים

הניב פירות וצל לעייפים, כדרך הטבע

וכמו העץ גדל גם האדם, נחלתו רוצה כמו כולם

האל נתן ורק האל יקח

אתה לי חבר ואח

בכל יום זיכרון אומרים "לזכור ולא לשכוח".. אבל מאז שהלכת אני זוכר ולא יכול לשכוח, זוכר ולא רוצה לשכוח.

כל יום אני זוכר אותך, בלי טקסים, בלי דקת דומייה, בלי מדבקת יזכור.. אני זוכר אותך.

אני זוכר את החיוך שלך, אני זוכר את המבט התמים שלך , אני זוכר, זוכר ולא שוכח

יונתן פאשה(חבר ילדות של מאור)

 

מזמן לא כתבתי לך אחי…כי אני עדיין לא מעכל חושב לעצמי עדיין "בואנה מה עם מאור איפה הוא נעלם? טוב נעשה לו טלפון בערב…נצא לשתות משהו…"…וזה ה "טלפון" היחיד שיש לי אלייך ואני עדיין לא מעכל עד שמגיעים לקבר שלך ובוםם אוכלים את הסטירה מחדש איך איךךך חבר שלי שהייתי איתו כל התיכון ומה לא עשיתי איתו נמצא מתחת לדבר הזה ועוד רשום את השם שלך ותאריך סוף כאילו מהתאריך הזה יותר לא נראה אותך לא נתפס…אתה מה הכי הורג החוסר ודאות אתה רואה אתה לא רואה…אומרים שעם הזמן זה עובר…גם אני הייתי אומר את זה אבל אתה הוכחת לי שלא…אתה שם בשירים שאני שומע בצחוקים באוכל שאני אוכל ברגע כזה בעבודה שאתה פתאום חולם אז זה עלייך…רוב השירים זה שירי אהבה לא יודע או שזה רק אני..אני מדמיין אותך בשירים האלה כאילו כמו חברה…אתה יודע מתגעגע אוהב…מקווה שאתה רואה ומרגיש את הפצע בלב שלא יכול להיסגר מיום ראשון הזה…."זיכרון אחד מושלם אתה ואני

איציק טבילה (חבר טוב של מאור)

 

בין כל החיילים המצוינים יש את אילו שבולטים יותר, את אילו שנותנים מעצמם יותר, אילו שמקריבים יותר ושואפים ליותר, בשביל שליותר אנשים יהיה יותר קל. חלק מאותם האנשים הינם מאור כהן קדוש ז"ל וקארין שיטרית ז"ל. ואני אומר "הינם" ולא "היו" בכוונה, כי "מלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים". ומאור וקארין היו צדיקים, ואני, ולדעתי גם כל מי שהכיר אותם למד מהם המון וממשיך לעשות את מלאכתם.

אני יודע להגיד אישית על עצמי שלמדתי משניהם המון, והם נתנו לי המון, ושאין שום ספק שדרכי, מעשיהם ממשיכים להיעשות. אז כשאני חוגג את יום העצמאות אני חוגג אותו בזכות כל אותם האנשים שלא נחים לרגע ומאפשרים לנו לחיות בבועה שלנו כאילו הכול בסדר. כשאני חוגג אני מודה ומצדיע לכל יוצאי צה"ל ולצה"ל. לחיילים הטובים, לטובים ביותר, למאור כהן קדוש ז"ל ולקארין שיטרית ז"ל.

תודה

אלק פרפיליצקי (חבר מהצבא)

 

מדי פעם אנחנו שומעים על כך שהנוער של היום, הוא לא מה שהיה פעם, שהדור הולך ופוחת. לא נצליח למצוא אפילו אדם אחד שהכיר את מאור ושיוכל להמשיך לחשוב כך. דרך הארץ, הנימוס, כיבוד המבוגרים, החיוך הנבוך. לפגוש נער בן 20 עם תכונות כאלו קסומות ולחשוב שהנוער של היום מקולקל. מאור הוא הוכחה לכך שזה אפשרי. שגם בתקופה כל כך גסה ובוטה, עדיין אפשר לגדל ילדים כמוהו שיזכירו לכולנו למה אנחנו אוהבים את המדינה הזו. תנסו לדמיין שבמדינה הקטנה שלנו כל החיילים וכל הנערים היו כמו מאור. איזה עולם טוב היינו מצליחים לייצר פה. איזה עולם רגוע ונעים, שכולם מכבדים את כולם, וכולם נוהגים בזולתם כאילו היו הם בעצמם. נדיר למצוא ילדים כאלו שכשהם ייראו אותך מחזיק מטאטא ביד, הם ירוצו להחליף אותך רק כי אתה מבוגר ממנו. נדיר למצוא ילדים כאלו שכשתבקש מהם עזרה, הם יבואו עוד לפני שסיימת לדבר. נדיר למצוא ילדים כאלו שאתה יודע שלא יכולים בכלל להיגרר למעשים רעים. נדיר למצוא ילדים כאלו שייתנו לך את ההרגשה שהם באמת מעריכים את מה שעושים בשבילם, ושלא חושבים שחייבים להם הכול. נדיר למצוא ילדים כאלו שיודעים להגיד רק את האמת. נדיר למצוא ילדים כאלו שיודעים להיות דוגמא חיובית. נדיר למצוא אנשים כמו מאור.

שלמי גזלה (מרכז הנהגת החוף)

 

אתה מאור,אדם חייל ,ומפקד מהטובים שזכיתי להכיר,והטוב ביותר שזכיתי לפקד

 עליו.אהבת החינם וטוב הלב שלך,היושר והענווה שלך ,הרצון לתת מעצמך הכל

 ולדאוג לצדק ושלום אחווה ורעות בין כולם מלווים אותי תמיד.

 אתה נקטפת ונשארת מאור כהן קדוש בן עשרים ,ואני כבר הספקתי להתחתן ולהקים

 משפחה.אבל לא עובר יום שאני לא חושב עלייך וכואב את מותך וזה עדיין טיפה בים

 מול כאבם של הורייך ואחייך.

 בשלוש שנים שחלפו התאהבתי במשפחה שלך גיליתי בהם את אצילות הנפש שלך

 והיום יש לי עוד דודים ובני דודים.

 לפני חודשיים ויומיים נולד לי בן, ,לפני שלוש שנים אמרתי שכשיהיה לי בן

 אני רוצה שיהיה כמוך,היום כשזה הפך להיות אמיתי,אני מסתכל  עליו ומבקש בליבי שיהיה

 כמוך.אני בטוח שאתה נמצא במקום טוב ואתה צופה ושומר עלינו ,אנחנו תמיד נזכור

 אותך וננציח את דרכך.

 "אני  לדודי  ודודי  לי הרועה  בשושנים`

 תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים,

 אור שהין(מפקדו של מאור)

 

מאור, תודה,תודה שהכרתי אותך,שהייתה שם בשבילי ושנתת לי להיות בשבילך.תודה שנתת לי להכיר אותך באמת.תודה על כל החוויות והזיכרונות, תודה על זה שכל היציאות ההזויות שיצאנו תמיד היו כפיות ומצחיקות כי תמיד הפכת אותן לכאלו. על זה שהייתה שם ושאתה עדיין. תודה! אוהבת ומתגעגעת כל יום קצת יותר

       הילה פרץ(חברה של מאור)