07-02-2008 יום חמישי לפני חמש שנים בדיוק בשעה זו בדיוק ליוונו את מאורי לבקום ,איזה התרגשות ,
כמה מתח באוויר ,ומאור ניסה להיות קול ולא להראות לנו כמה שהוא מתרגש ,לקח את היום הזה כאילו
בקלות ,ורק אנחנו המשפחה מי שמכיר אותו הכי טוב ידענו כמה מתוח ומרוגש הוא ,התחלה חדשה ,פרק
חיים חדש שמתחיל עכשיו ,חברים חדשים ,מקומות חדשים ,משמעת ,מסדרים ,ומאורי עמד בכל בגאווה
גדולה ובכדבוד גדול ,העניק ותרם המון לביטחון המדינה ,ילד סך הכל ילד צעיר שלי ,מי ידע שיגמר באסון
כבד .אוהבת וכול כך מתגעגעת לחיוך לצחוק למבט למאורי שלי .
אני נדהמת כל פעם מחדש…
איזה כוחות מרובים צריך להיות איש חזק בכדי לעבור ולעשות את משאת עושה ..<br>אין אין מילים להוסיף ..את אשה חזקה שולחת לך מכאן חיבוק וחיזוק.<br>
לינדה יקרה
תודה רבה ,
מחבקת אותך אישה יקרה
מגי יקרה תודה
יהי זכרו ברוך
חיבוק של חיזוק<br>טובה
אמן ,תודה
חיבוק לחיזוק יקירה
יהודית תודה רבה
7.2.2008
העיניים רואות את הסרטון מיום הגיוס של מאור ז"ל נער יפה תואר<br> והלב בוכה<br>אתי שולחת לך הרבה חיבוקים וחיזוקים כדי שיהיה לך כח להנות מהמשפחה הסובבת אותך.
מרים תודה רבה
מי האמין שיגמר באסון כבד ,סיוט שלא נגמר .