סגור

זהו הסתיים הטורניר ,חזרתי עייפה ומלאת רגשות ,הכל התערבב,תמונתו של מאור תלויה בגובה רב על אחד המגרשים ,במגרש השני שלט ענק שמציין שזהו טורניר כדורגל לזכרו של מאור ,ואני רואה לא רואה ,הרי מדובר בילד שלי הקטן בן הזקונים ,לזכרו ….איך אפשר לעכל שהאירוע הגדול הזה עם כל כך הרבה אנשים נערך לזכרו של בני ,אני לא חושבת הרבה ,לא נכנסת למחשבות ,לא נותנת לרגשות להשתלט עלי ,מנסה להסתובב בין החברים ,בין חבריו של מאור לדבר ,לשאול מה קורה ,לנסות לזמן קצר לשקוע בעולם אחר ,להתנתק מהמחשבה שהטורניר הוא לזכרו של מאור ,להתמקד במשחקים ,מנסה לעודד קבוצות של שחקנים ,נפעמת מהנחישות של השחקנים ,מהרצינות שהם לוקחים את הטורניר ,אנשים נלחמים בחום אימים בלחות בלתי נסבלת ,משחקים כאלו שזהו משחק גורלי על חייהם ,כולם רוצים לזכות בגביע ,כולם באו לכבד את זכרו של מאור.ואני ממשיכה להסתובב אחוזת תזזית בין כולם ,משוחחת עם חייליו  של מאור ,שהיום הם כבר משוחררים ,מתרגשת לראות חבר של מאור מהבסיס שרק לפני שעה וחצי נחת בארץ אחרי טיול ארוך במזרח ובכל זאת הגיע לטורניר ,מתערבבת בין כולם ,בין האוהדים הרבים ,השחקנים ,החברים של מאור ומנסה להתנתק ,אבל בכל פינה השם של מאור מופיע ,על הלוח הענק עם התמונות של מאור ,על החולצות שלובשים הצוות הניהולי של הטורניר ,ועל הכובעים שהכנו מזכרת לכולם מהטורניר ,וכולם מחייכים ועוד קבוצה מנצחת,ועוד קבוצה מפסידה ,ואני מעודדת את החברה שהפסידו ''חברה זה רק משחק''והם עונים כן אבל רצינו לזכות ,וככה עוברות השעות ,והגיע לסיומו היום הארוך והמטלטל ,וכמה סימבולי שדווקא אוהדי בני יהודה זכו היום במקום הראשון ,הקבוצה שמאור אהד ולא ויתר על שום משחק שלה.אני בטוחה שמאורי ראה הכל ,והוא מאושר ושמח ,כי זוהי אהבתו הגדולה ביותר של מאור ,שילוב של משפחה ,חברים טובים וכדורגל ,ומאור מאושר אין טוב מזה .אז מסכמת את הטורניר כהצלחה גדולה מי יתן ונזכה להמשיך את המסורת גם בשנים הבאות .