היום הארור ביותר בחיים,ביום ראשון 17/1/010לפני שבועיים ,בשעה שתיים ודקה בצהריים נשמעה דפיקה בדלת

כשהצצתי דרך העינית סירבתי להאמין ,הם עמדו שם מאחורי הדלת במבט קפוא ,קצינים ,רופא צבאי ,חובש אזרחי ,

ואני ידעתי הגרוע מכל קרה הנורא מכל קרה חשבתי לעצמי שאם אני לא אפתח את הדלת  אני לא אקבל את הבשורה,

אבל לא כך היה ,הם עמדו שם מחוץ לדלת עם פנים קפואות ולא זזו,ואני צועקת ומסרבת להאמין תלכו מפה זעקתי

והם בשלהם,פשוט לא נתפס איך רק לפני כמה שעות יצאת מהבית חיבוק ונשיקה ,ועוד נשיקה ועוד חיבוק ,ואת הכוס

מים שתמיד אני שופכת במדרגות לא ראית,חשבת שלא שפכתי מים ועמדת בקומה מתחת וחיכית מאורי מה קרה ?

שאלתי שכחת משהו?לא אמא אמרת את שכחת ?איפה המים ? הנה חיים שלי שפכתי לא שמת לב ,וירדת במדרגות

ואני מלווה אותך במבטים עד שנעלמת ואז אני רצה מהר למעלה למרפסת לראות אותך יוצא מהכניסה לעקוב אחרייך

צועד ברחוב ,ואני גאה איזה ילד ,איזה הליכה כל כך זקופה ומהירה ,מברכת אותך בליבי דרך צלחה ילד שלי נסיעה

טובה שאלוהים ישמור עלייך ועל כל החיילים ,אתה אף פעם לא מביט לאחור אולי מתבייש ,אתה יודע שאמא

למעלה במרפסת עוקבת אחרייך אבל רק בסוף הרחוב בפרצה הקטנה  שבין השיחים ממש שיניה לפני שאתה נעלם

אתה מסיט מבט ומסתכל על אמא מבט אחרון אותו אני לא ישכח לעולם,חיים של אמא נשמה איזה סוף שבוע זה היה,

ביום חמישי האחרון שלך הזמנת את החברים מהצבא דבר שאף פעם לא עשית ,ראיתי בתמונות כמה שנהניתם ואיך

אתה נראה מאושר בתמונות עםהחברים ,חיכיתי לשמוע שהם הולכים לנסות ולראות את החברים שלך מהצבא שאף פעם

לא הכרתי,כששמעתי אתכם יורדים במדרגות חיכיתי לשמוע את הדלת ננעלת וידעתי שתבוא אלי לחדר לספר לי איך

היה אבל לא שמעתי את נעילת הדלת והבנתי שירדת עם החברים למטה,מאורי הצצתי מהתריס לראות מי אלו

החברים וראיתי אתכם מתחבקים ונפרדים ,אלוהים מי ידע שזאת באמת פרדה שיותר לא תפגשו ,הייתי מאושרת

לראות אותך ,ולהבין כמה אתה אהוב על כולם,עלית הביתה ובאת אלי לחדר אמא החברים שלי הלכו נשאר פה רק אחד

הוא ישתה קפה וילך אמרת ,מאורי תשאיר את הכול ככה בבוקר נסדר,בבוקר יום שישי קמת מוקדם רצית לסדר

את המרפסת אבל אבא כבר ארגן, עידן היה פה ושחקתם במחשב כמו תמיד,לקראת הצהריים נסענו להביא את תותי

מהגן איך שמחת שראית אותה ואיך חיבקת  ונישקת אותה ,נסענו ליפו לאכול חומוס ,מאורי הרבה זמן לא אכלנו בחוץ

ודווקא ביום שישי האחרון שלך אכלנו מחוץ לבית ,אחר כך נסענו לגן צ`רלס קולור וטיילנו והיינו כל כך שמחים שיחקת יחד

עם דניאל במתקנים כל כך נהנית להיות עם תותי ,אפילו רחלי הספיקה לצלם אותך ,אלוהים מי ידע שאלה

התמונות האחרונות שלך,איך צחקנו עלייך על הבלון שלא הצלחת לתפוס לתותי פעמיים ברח לך הבלון ואנחנו

התגלגלנו מצחוק, מאורי  בלון אתה לא מסוגל לנפח?צחקנו ואתה עם החיוך הנבוך שלך המשכת ללכת לשחק

עם תותי ,הרמת אותה על הידיים והיית מאושר .חזרנו הביתה ואתה הלכת לשחק כדוררגל עם החברים מבית הספר,

בערב אכלנו ארוחת ערב של יום שישי ,זה תמיד מיוחד כי כולם כאן ,אותו יום שישי עידן לא היה בארוחת הערב רק רחלי

,שי ודניאל ,כל כך הרבה אוכל הכנתי אבל אתה לא מוותר על מרק שעועית אימא לא אכלתי בצהריים מרק שעועית אני

יאכל עכשיו ,איך לימדת את כולם לאכול את המרק,עם צלחת חומוס ליד וחלה טרייה ,איזה חשק עשית לכולם, גם בימיי

הקיץ החמים לא ויתרת על המרק נדליק מזגן ונאכל לא מוותר  ,וכרגיל אתה התווכחת עם שי איזה סוני לקנות ,לא אהבת

את ההצעה של שי, ואמרתי לך מאור תקנה מה שאתה רוצה ,כמה תכנונים היו לך ,טלוויזיה ,וסוני ,ומחשב נייד,וכמובן

קצת בגדים לחדש את המלתחה,וגם את אחים שלך לא שכחת עידן יקבל לחתונה מתנה גדולה וגם רחלי תקבל

סכום נכבד,ולנו ההורים אמרת תיקחו את כל השאר אני לא צריך ,מאורי שלי כמה טוב אתה ודואג לכולם  שהכול יהיה

בסדר שכולם יהיו שמחים,אחרי ארוחת הערב ישבנו קצת לראות טלוויזיה ואתה שחקת עם דניאל  שתינו תה

ודיברנו כרגיל ,רחלי הלכה מוקדם מהרגיל ואתה ואבא נרדמתם בספות  כשהתחילה התוכנית ארץ נהדרת הערתי

אותך תמיד בימי שישי כשלא ההיית יוצא היינו רואים יחד טלוויזיה אני ואתה אבא תמיד נרדם מוקדם ואנחנו נשארים

ערים עד מאוחר ורואים תוכניות ומדברים ,חיים שלי כמה זה חסר לי השיחות האלה וחיבוקים שלך שהיית צריך

להתכופף כדיי לנשק אותי ,לא פעם צחקת ואמרת לאבא או לעידן תביאו לה כיסא איזה נמוכה את אימא חיים שלי

שאתה שגבוה,זהו מאורי בסוף גם אני התעייפתי והערתי אתכם והלכנו לישון כולם ,בבוקר קמת לארוחת בוקר של שבת

עם הבורקס והשמנת שתי כפות שמנת בתוך הבורקס אחרי שהיית מוציא את כל המילית  ושאר השמנת ללאקי,אחרי

ארוחת הבוקר נסעת לאסוף את רחלי ונסעתם למזל,אני בטוחה שהיה לך כייף לפגוש את כולם במיוחד את גל ,

חזרתם בסביבות השעה ארבע והבאתם גלידה ישבנו במרפסת אני אבא רחלי ותותי פתחנו את המזרון של דניאל

ואתה כרגיל השתוללת איתה הבאת לה משחקים ושיחקתם ,אבא אכל גלידה וכמובן כמו תמיד לכלך את החולצה כמה

צחקת עליו איזה "מחרבט" אתה אבא תמיד מלכלך את החולצה ,ירדנו למטה ואתה המשכת לשחק עם דניאל,בערך

בשעה חמש וחצי לקחת את רחלי ותותי הביתה עמדתי במרפסת וראיתי אותך עם החולצה הכתומה שנהגת

ללבוש למשחקים של בני יהודה מרים את דניאל על הידיים ומכניס אותה לאוטו ,אלוהים מי ידע שזו תהיה הפעם

האחרונה שתראה את דניאל ואת רחלי ,זה פשוט בלתי נתפס,אחרי שהורדת את רחלי בבית נסעת לאסוף את עידן

מהבית והלכתם ביחד למשחק של בני יהודה ,עידן התקשר אלי מהמגרש בשעה שש ועשרים ואמר לי ,אימא תגידי מה

אני יעשה עם מאור תראי מה השעה ואנחנו כבר במגרש,אמרתי לעידן לא נורא עידן תזרום עם מאור תן לו ליהנות ,

אחרי המשחק חזרת הביתה מבואס הקבוצה שלך הפסידה אחרי כמה דקות הלכת להתקלח ושאלתי אותך עם אתה

רעב אמרת שכן הכנתי לך פיתה עם חומוס וקציצות כמו שאתה אוהב והנחתי על השולחן בקבוק קולה ,כשיצאת

מהמקלחת אמרת לי תודה אימא שהכנת לי לאכול ,נשארת עם אבא לראות את המשחק של ברצלונה ואני פרשתי למיטה,

ואז היגיע יום ראשון היום הארור ביותר בחיי שהתחיל כמו כל תחילת שבוע רגיל ונגמר בזעקה גדולה

וכאב גדול.

הבלוג כולו כל רשומה מוקדשת לבני בן הזקונים מאור כהן קדוש

לנצח בני בליבי בראשי אשא אותך עימי