איך ממשיכים את החיים שלאחר אסון נורא שכזה ,איך קמים בבוקר וממשיכים ,
כלפי חוץ הכל נראה אותו הדבר מתלבשים ,יוצאים ,הולכים לעבודה ,נפגשים עם חברים ,יוצאים לקניות ,
יושבים במסעדה ,הולכים למספרה ,מתחדשים במלתחה אופנתית,לכאורה הכול אותו הדבר ,רק מי שחווה את
השכול הנורא יכול להבין ,ואני מאחלת למי שלא חווה אובדן של ילד שלא יחווה לעולם את הכאב ,כאב אין סופי
שמלווה בגעגוע ענק ובכאב גדול ,כאב שגם אם הפנים מחייכות הלב בפנים מדמם ושורף .כן ,משתדלים להמשיך
למען הילדים המקסימים ,הנכדים המתוקים שמציפים את הלב באושר ,יש מקום לאושר ולשמחה הזאת ,
אבל תמיד הכאב מלווה תמיד המחשבות נודדות אילו רק מאור היה כאן ? אילו הכול היה שונה ?
החיים ממשיכים אבל ממשיכים אחרת ,מנגנון ההדחקה עובד חזק כדי לא להתקל באמת המרה .
קטע מדברים שאמר יאיר לפיד לפני כמה שנים בערב יום הזכרון והם כול כך אמיתיים וקולעים.
קמים בבוקר,הכול דומה-לכאורה.
מתמידים בשגרת-חיים מסודרת,
איש לא מבין כמה באמת נורא.
החיים נמשכים.אחרת.
מחייכים לאנשים,הולכים לקניות,
יממה אחרי יממה עוברת.
בחשאי מזילים דמעה בחתונות,
החיים נמשכים.אחרת.
יוצאים לטיול,מתכנסים במשפחה,
תמונת הבן שוב ושוב חוזרת,
העצב נמהל בכל אירוע ובכל שמחה.
החיים נמשכים.אחרת.
מדברים עם אנשים,צוחקים, מתבדחים,
מישהו זורק מילה מיותרת,
ושוב עולים זיכרונות נשכחים.
החיים נמשכים.אחרת.
נותנים לילדים לצאת לבלות,
מאד מודאגים כשהשעה מאוחרת,
כשקשה – מתייפחים במיטה,בלילות.
החיים נמשכים.אחרת.
איש לא יבין,עולמנו נישבר,
גם אם התנהגותנו נראית נהדרת,
חלק מאיתנו,עם הבן ,ניקבר.
החיים נמשכים.אחרת.
קראתי, הזדהיתי
ודווקא מתוך שכך, אין לי מילים. רק חיבוק גדול.
פנינה ,תודה רבה
האם חלילה חווית אובדן מסוג כזה ?<br>מקווה בליבי שאף בית לא יחווה אובדן ילד ,אמן <br>שנשמע רק בשורות טובות .
לא, לא חוויתי אובדן כזה
אבל הנושא קרוב לליבי. וקראתי הרבה. וראיתי מסביבי.
אוי אתי חברתי היקרה 🙁 כמה עצב
פרנצ'סקה יקרה ,
תודה לך חברה יקרה תודה .<br>שיהיו רק בשורות טובות ,אמן
אתי
כנראה שההוא מלמעלה נתן לך כוחות שאת אפילו לא יודעת עליהם<br>לא מאחלת גם לשונאיי לחוות אבידה שכזו<br>תמשיכי להיות חזקה יקירתי יש לך עוד משפחה ונכדים אהובים.<br>חיבוק
ג'סי יקרה .
ההוא מלמעלה בשבילי זה המלאך שלי מאור ואני מאמינה באמונה שלמה שהוא זה <br>ששולח לי ולכל המשפחה את הכוחות להמשיך ,בזכות האור והדרך שלו ,<br>שנשמע רק בשורות טובות ,אמן
לאתי המקסימה-תמשיכי להיות חזקה
אני בטוחה שגם בנך ז"ל היה רוצה . שתמיד יהיו לך כוחות לשאר המשפחה ולנכדים. שבוע שעבר -עברנו אסון כזה,שהבן של גיסתי נפטר בבית בהיותו בן 27 שנים.קשה קשה.
מלכה ,תנחומי
אין מילים נוכח אובדן כזה החיים לא שפויים ומעמידים אותנו במיבחנים ,<br>אני מאמינה שמאורי שלי המלאך נותן לי את הכוח להמשיך ,<br>חיבוק ממני.
אתי שוב נעתקות המילים מפי
האם אני יכולה לעשות משהו ולעזור לך להפיג את הכאב? <br>המשיכי להיות חזקה למען שאר בני הבית .<br>חיבוק של נחמה<br>טובה
טובה יקרה תודה
טובה רק להקשיב לשמוע לפעמים גם את הכאב כי אלו הם החיים אף אחד לא מכין <br>אותנו לאסון מסוג זה ,<br>תודה על החיבוק וההקשבה ,זה המון .
אתי בכל פעם נצבט ומתכווץ הלב מחדש
לדעתי כל אבדן הוא קשה מנשוא אבל אבדן ילד הוא אבידה קשה אבל למען יתר משפחתך היקרה היי חזקה <br>שולחת חיבוק 🙂
סילבי יקרה ,
כל אובדן הוא אובדן עם כול הקושי ,אך אובדן של ילד הוא בלתי נתפס המוח פשוט לא מסוגל לעכל אסון כזה וככל שהימים עוברים הכאב מתגבר והגעגועים גדלים ,<br>חיבוק סילבי יקרה והקשובה תודה .
קראתי ונחנקתי מדמעות…
אתי את אשה חזקה בעיני ושולחת לך מכאן חיבוק ענק וחיזוקים…<br>שבוע טוב עם בשורות טובות .<br>לינדה.
לינדה יקרה
החוזק הוא בזכות המלאך ששומר עלי מאורי שלי הוא ששולח לי את הכוחות בזה אני מאמינה וזה נותן את הכוח להמשיך ולא להרפות ולספר על הילד המיוחד שלי ,<br>שנשמע רק בשורות טובות ,אמן.
קשה מנשוא לקרוא את דברייך.
אני איתך בליבי.
יהודית יקרה
תודה רבה לך זה המון בשבילי תודה ,<br>שולחת חיבוק בחזרה שנשמע רק בשורות טובות אמן .
אתי יקרה, שוב אין לי מילים
ה לב שלי נקרע<br>הלוואי והכל היה אחרת<br>מחבקת אותך אישה מדהימה שכמוך<br>
ההר תודה רבה
הלוואי והיה אחרת כמו בשיר שכתבתי ,<br>אילו רק היה ניתן לשוב אחור במסע הזמן ,<br>אמן והיה אחרת ,תודה על ההקשבה תודה <br>שנשמע רק בשורות טובות ,אמן
אתי יקרה
קראתי, כאבתי והתרגשתי. שלא תדעו עוד צער
רונית ,תודה רבה
תודה שקראת .<br>יום טוב
חיבוק גדול אתי יקרה, בכל פעם שאני
קוראת אותך, הלב והעיניים מתמלאים בדמעות. שאלוהים יתן לך כח להמשיך.<br><br>מגי
מגי יקרה תודה
תודה שקראת מגי אלו הם חיי וזאת המציאות היום יומית שלי לצערי ,<br>שנשמע בשורות טובות ,<br>חיבוק ,אתי
הכאב של האובדן
הכאב של האובדן גדול <br>אני מקווה שקריאת דבריו של יאיר נותנים כח ולו במעט להמשיך את החיים<br>למען כל בני המשפחה הילדים והנכדים.<br>ואני מאמינה שמאור ז"ל רואה מלמעלה כמה חזקה אמא <br> שולחת לך הרבה חיזוקים<br> ותמשיכי לכתוב ולשתף ברגשות<br>זה גם סוג של צבירת כח להמשיך את החיים.
מרים ,תודה רבה
החיים ממשיכים למען כולנו ממשיכים אחרת ממה שהיה מוכר וברור ,<br>תודה על המילים החמות .<br>אתי
הרבה כוח…
אין דבר שיכול להעביר את הכאב… רק כוח להמשיך ולחיות איתו. כמו שמתרגלים לחיות בלי יד או בלי רגל. נפרדתי מאבא שלי לפני שלוש וחצי שנים וזה עדיין כאן ועדיין כואב, על אובדן עוד יותר קשה כמו שלך אני אפילו לא מסוגלת לחשוב…<br>חיבוק…